סבן יוגב נ' חב' הר חרמון שירותי ספורט ונופש בע"מ ואח' - פסקדין

פסק דין

1.בפניי תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף אשר נגרמו לתובע בעטייה של תאונת סקי שאירעה באתר הסקי בהר החרמון.

2.התביעה הוגשה נגד חברת הר החרמון שירותי ספורט ונופש בע"מ אשר ניהלה והפעילה את אתר הסקי בתקופת הרלוונטית ונגד מבטחת החברה- אריה חברה לביטוח בע"מ.

3.אירוע התאונה אירע ביום 18.2.05, עת רכן התובע לטענתו על הקרקע, ליד רחבת הכניסה במפלס התחתון של האתר, על מנת להתיישב ולחלוץ את מגלשיו בתום גלישת הסקי. או אז הגיח לפתע גולש "סנובורד" והתנגש בעוצמה ובמהירות בידו השמאלית של התובע אשר מונחת הייתה על הקרקע.

4.גדר המחלוקת בתביעה המונחת לפתחי משתרע על פני סוגיית האחריות, המשפטית והעובדתית, ועל פני סוגיית הנזק.

5.עיקר יהבם הטילו הנתבעות על שאלת האחריות לאירוע התאונה. למעשה לב ליבה של המחלוקת נעוץ בשאלה האם פגיעתו של התובע נגרמה בעטיה של התרשלות הנתבעת , אם לאוו.

סוגיית האחריות

6.בפניי העידו מטעם התביעה- התובע, גיסו מר אבי קניאס אשר גלש עמו באותו היום באתר הסקי ורעיית התובע אשר התלוותה אליהם לביקור באתר החרמון. מטעם הנתבעת העידו מר מנחם ברוך, מנכ"ל הנתבעת בתקופה הרלוונטית ומר אבו סלאח נביה, מנהל צוות הסקי פטרול בתקופה הרלוונטית וכיום.

7.לטענת התובע בסיכומיו, הנתבעת התרשלה בכך שלא עגנה נוהלי בטיחות ראויים באתר, לא העניקה תנאים בטוחים ואופטימליים לגולשים ולא סיפקה הדרכה נאותה לגולשים. בנסיבות אלו, נטען כי אמנם לא ניתן להטיל על הנתבעת את האחריות על אירועים שעלולים להתרחש במהלכה הטבעי והרגיל של פעילות הסקי, אלא שאין בכך כדי להפחית מחובתה של הנתבעת לאירועים הנובעים מטיב הציוד והשירות הניתן באתר. כך נטען להיעדר פיקוח על אזורים שאינם מיועדים לגלישה, כמו הרחבה בכניסה לאתר שם נפגע התובע, חרף ידיעתה את העובדה כי בפועל בוצעו ברחבה פעלולי החלקה. אשר על כן, בנסיבות בהן לא ניתן לתובע כל הסבר עובר לתחילת גלישתו באתר אודות נוהלי הבטיחות באתר ואזורי הגלישה המותרים, הרי שיש להטיל על הנתבעת את האחריות לפציעתו של התובע.

מאידך גיסא, טוענת הנתבעת כי לא קמה חובת זהירות קונקרטית מצידה וכי יש לייחס לתובע אשם תורם בשיעור של 100%. לגרסתה, באתר מונהגים נוהלי בטיחות ברורים, קיים פיקוח באמצעות סיירים המסתובבים באזורי הגלישה וכן מוצבים שלטי הדרכה ואזהרה ברחבי האתר. מעבר לכך, לטענת הנתבעת התובע העיד כי היה ביכולתו לגלוש ללא הדרכה והכשרה, ולמעשה התובע בחר שלא להתלמד בבית הספר לגלישה הממוקם באתר. כן נטען כי התובע חלץ את נעליו באזור שאינו מיועד לכך. לא זאת אף זאת לטענת הנתבעת התובע לא ראה את הגולש שפגע בו, לא ראה מהיכן הגיע ומה היה מסלול גלישתו, כך שלא הוכח שהגולש גלש במקום אסור לגלישה וכל שכן לא הוכחה כל התרשלות מצד הנתבעת.

8.עדות התובע - בתצהיר עדותו הראשית, טען התובע בין היתר כי אתר הסקי היה עמוס במבקרים הרבה מעבר ליכולת הקליטה התקינה שלו. לטענתו בסיום ההחלקה ובעת שהגיע למפלס התחתון שהיה הומה מנופשים, התיישב לחלוץ את מגלשיו ולהמתין לגיסו ובעוד ידו השמאלית הייתה מונחת על הקרקע (על מנת לייצב את עצמו), הגיח לפתע במהירות גולש אחר, שנראה לו מקצועי, עם סנובורד והתנגש בעוצמה בידו השמאלית.

בחקירתו הנגדית, העיד התובע כי לפני שגלש התנסה במשך כשעה בגלישה ברחבה, במשטח השטוח. לדבריו ברחבה גלשו עוד אנשים, ובכניסה ממול הרחבה היו המון אנשים כולל ילדים, בלי מגלשיים. התובע לא זכר אם ראה וקרא את שלטי הוראות ההתנהגות באתר. בתשובותיו טען שעצר מול הכניסה על מנת להסיר את מגלשיו, רצה להתיישב והניח את ידיו על הקרקע בתמיכה..

התובע המשיך והעיד, כי גלש במהירות אפסית עד לרחבה ,וכי רק הוא ראה מה קרה, שכן אשתו וגיסו לא נכחו לידו. התובע העיד כי אינו יודע את פרטיו של הגולש שפגע בו הואיל ועמד על תוצאות התאונה רק בשלב מאוחר יותר. לטענתו, לא היה לו או לגיסו זמן לאתר את אותו הגולש, והוא לא ראה אותו קודם לכן. בעדותו העיד כי אותו גולש הגיע מאחד המסלולים, אך כאשר נשאל איך יכל לדעת שהגיע מהמסלולים אם לא ראה אותו עד לרגע הפגיעה, התובע אישר שאכן לא ראה את הגולש עד לרגע הפגיעה אך סבור היה שהגיע מהמסלולים הואיל והיה בשיא המהירות ובגלל שגלש בסנובורד ולכן סבור היה שהגיע מלמעלה,. התובע לא זכר אם ראה לפני או אחרי האירוע גולשי סנובורד ברחבה. התובע צירף תרשים (ת/1), לדבריו נקודת הפגיעה הייתה ליד אזור הממתינים ליד הדלפק- W- הוא ירד לכיוון B וזז הצידה לנקודת הפגיעה. לדבריו הוא לא העלה על דעתו את האפשרות שמישהו יגלוש באותו מקום, לכן בעצם הלך שמאלה (לאזור שהיה ריק מאדם).

10.במסגרת עדויות התובע העיד גם מר אבי קניאס, גיסו של התובע: בתצהיר עדותו הראשית, טען כי האתר היה עמוס וצפוף, למיטב תפיסתו מעבר ליכולת הקליטה. על פי גרסתו הוא לא נכח בעת הפציעה. לטענתו הוא ראה גולשים שביצעו פעלולי החלקה, חלקם מסוכנים, גם במתחם המפלס התחתון של האתר שהיה עמוס במבקרים.

בחקירתו הנגדית, העיד כי לא ראה את גולש הסנובורד, אך כשהיה ברחבה ראה שגולשי הסקי והסנובורד מגיעים לרחבה בגלישה . לדבריו האנשים השתוללו עם הסנובורד אפילו ליד ילדים. כאשר נשאל מדוע התובע סבור היה שזה בלתי צפוי שיבוא גולש סנובורד לנקודת הפגיעה, לא ידע בפועל להשיב.

מטעם הנתבעת העיד מר מנחם ברוך, מנהל האתר בתקופה הרלוונטית. בתצהיר עדותו הראשית, טען מר ברוך כי מבדיקה שערך עלה כי ביום האירוע ביקרו באתר 1,300 גולשים בעוד שהממוצע היומי עומד על 1,700 גולשים. לדבריו הגולשים נמצאים באזור המופרד לחלוטין מאזור המבקרים . לטענתו קיימת הפרדה בין גולשים לפי רמת הגלישה, כאשר באתר ישנם מסלולי גלישה המסומנים במפות מסלולים בצבעים בהתאם לרמת הגלישה, ומפות המפוזרות בכל רחבי האתר לנוחיות הגולשים. עוד טען כי לא קיימת אפשרות לבחון את מיומנותו של כל גולש לפני עלייתו לפסגה.

בחקירתו הנגדית, העיד כי אין פיקוח לעניין מיומנות הגלישה של כל גולש וגולש ,אך לדבריו יש שלטים ויש הסברה.על פי גרסתו "אין דרך לבחון רמת גולש, כל גולש אפשר להתריע, להזהיר, אפשר לעשות צבעים שונים במסלולים או הסבר על מסלול הגלישה, אפשר להכווין לבית ספר הסקי, אך אין אפשרות לבחון את רמת הגולש. גולש שמגיע עם חליפת סקי עם ציוד גלישה יכול להיראות" (עמ' 41).

בנוסף ציין מר ברוך, כי לאזור האמור לא מגיעים אנשים במהירות גבוהה. לשיטתו, אנשים הצוברים מהירות גבוהה נמצאים בין הרכבל הבינוני לרכבל הגדול.

לדבריו ברחבה שבה ארעה התאונה, באזור הרכבלים וברחבות, מצויים 7-10 פקחים רגילים. בנוסף מר ברוך לא זכר האם בכל שנות עבודתו משנת 1997, התרחשו תאונות במקטע שמול היציאה לרכבל; לגרסתו, מדובר בתאונה נדירה ביותר באזור זה.